האשם הראשון שהוא מצא ליוקר המחיה הוא בנק ישראל שהעלה את הריבית לארבע וחצי אחוז. מה שייקר את המשכנתאות הממוצעות בישראל בלא מעט.
רציתי להסביר לו, שמה שבנק ישראל מייקר את הריבית, זה עוצר את יוקר המחיה. ולא להיפך.
אבל היה לי מסובך לעשות את זה בלי מדריך… 😉
הריבית שבנק ישראל קובע היא הריבית שבנקים מסחריים מקבלים או משלמים כשהם מפקידים או לווים כסף מהבנק המרכזי. הריבית הזו היא בעצם סמן לשוק כולו: כשבנק ישראל מעלה אותה או מוריד אותה, כל הריביות במשק (משכנתאות, הלוואות, פיקדונות) משתנות בעקבותיה.
על האנשים הפשוטים זה משפיע בדרך כלל דרך ריבית הפריים.
ריבית הפריים היא אחוז וחצי מעל לריבית בנק ישראל. מה שאומר, שאם לקחתם משכנתא עם ריבית של פריים, והריבית עלתה בשלוש אחוז, גם המשכנתא שלכם תתיקר בהתאם.
רוב הריביות על הלוואות הם צמודות לפריים, כמו הריביות על המינוס או הריביות על הלוואות מחברות האשראי (שניהם לא מומלצים כמובן, כי בדרך כלל זה פריים פלוס 4 או 6, מה שאומר ריבית של 10 או 12 אחוז!)
קשה יותר לקחת משכנתא, אשראי או הלוואה לעסק. (ויקר יותר להיכנס למינוס.)
אנשים יעדיפו לחסוך במקום לצרוך.
אנשים קונים פחות, חברות משקיעות פחות.
➡️ התוצאה: המחירים עולים לאט יותר → האינפלציה נרגעת.
קל לקחת משכנתא, לפתוח עסק או לקנות רכב.
אנשים מוציאים כסף במקום להשאיר בבנק.
אנשים קונים יותר, חברות משקיעות יותר.
➡️ התוצאה: הכלכלה מתמרצת → המחירים עלולים לעלות → האינפלציה עולה או מתייצבת.
האינפלציה היא עליית מחירים שנובעת לרוב מעודף ביקוש מול היצע.
אינפלציה סביב 1%–3%
שלא תהיה אבטלה ומיתון
בנק ישראל צריך למצוא את ה"שביל הזהב" בין שני היעדים הללו.
נניח משפחה שלוקחת משכנתא של מיליון ש"ח:
החישוב מתבסס על משכנתא ל-25 שנה, מתוכה שני שליש בריבית פריים ושליש בריבית קבועה לא צמודה. (לצורך העניין, של 3%)
החזר חודשי בערך 4,400 ₪
החזר חודשי בערך 5,870 ₪
החישוב בוצע לפי משכנתא קיימת, אך בלקיחת משכנתא חדשה, המחיר יכול להתייקר אפילו יותר.
ש: למה זה מרגיש כפול? גם יוקר המחיה וגם ריבית גבוהה?
ת: נכון, וזה החלק הקשה. הריבית הגבוהה היא כמו תרופה מרה: כואבת עכשיו, אבל נועדה לעצור עליות מחירים חדות הרבה יותר.
ת: כי קשה מאוד לקבוע מחירים לכל דבר במשק. כשיש "פיקוח מחירים" מלא – זה יוצר מחסור ותורים. ריבית היא כלי גמיש שמשפיע על כלל המחירים דרך הביקוש וההיצע, בלי לנהל אותם אחד־אחד.
ת: לרוב כמה חודשים עד שנה. זה לא מיידי, משכנתאות מתעדכנות לאט, עסקים מתכננים השקעות מראש, וצרכנים לוקח זמן לשנות הרגלי קנייה.
ת: שהמחירים "יברחו". אנשים מתחילים לצפות לעליות מחירים, מעלים שכר, עסקים מעלים מחירים שוב – וזה נהיה מעגל שקשה לשבור. בסוף, כדי לעצור, צריך ריבית הרבה יותר גבוהה וכאב גדול יותר.
ת: כי אם המחירים ימשיכו לעלות בקצב גבוה, אותם אנשים יפסידו בכל תחום אחר – בסופר, בדלק, בשכר דירה. כלומר, "הקלות" לטווח קצר יגרמו לנזק גדול יותר לטווח ארוך.
ת: לא בהכרח. לפעמים העלאה מתונה מספיקה כדי לקרר את המחירים בלי להכניס את המשק למיתון. אבל אם האינפלציה מאוד גבוהה, הסיכון למיתון אכן עולה.
ת: זה חלק מהאמנות של הבנק המרכזי. הם עוקבים אחרי אינפלציה בפועל, תחזיות אינפלציה, נתוני תעסוקה, צמיחה, מצב עולמי ועוד. ההחלטה תמיד איזון עדין בין "לא לחנוק את המשק" לבין "לא לאבד שליטה על המחירים".
ת: זה לא.
אבל אם אנחנו רוצים לקחת ריבית זולה מהבנק, מה שהוא מסכים להביא לנו זה ריבית פריים, ריבית שבה כשישתנה ערך הכסף (כשהוא יהיה יקר יותר, ולהלוות אותו לאחרים יהיה יותר רווחי לבנק) הריבית תשתנה.
מי שזה לא נוח לו, יכול לקחת משכנתא שכולה בריבית קבועה (זה בדרך כלל יצא לו יותר יקר)
בקיצור, יציבות עולמית ומקומית
24 בפברואר, 7 באפריל, 26 במאי ו-7 ביולי 2025.
הבנק המרכזי לא פועל כדי לפגוע במשקי בית, אלא כדי למנוע תסריט גרוע הרבה יותר: אינפלציה שיכולה לצאת משליטה.
ניתן ליצור קשר במייל[email protected]
לפני כמה זמן, בעודנו מהלכים ברחוב, נאנח אחד מחברי ואמר שקשה לחיות עם יוקר המחיה במדינה הזאת.